מה צריך כדי לכתוב?
לפני כמה שנים התארחתי במוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, שם הכשירו כותבים בשלוש מגמות: סיפורת, מחזאות ושירה. כאשר נשאלתי על תהליך העבודה היצירתי, מאיפה לוקחים רעיונות, איך באה ההשראה, איך כותבים סיפור, רומן, ספר והדרך שלי לכתיבה, עניתי, בין היתר, שקודם כל אני צריכה לקרוא. אני זקוקה לקריאה.
לקרוא, לקרוא מספיק
אם יש תקופה של סידורים, של דאגות היומיום, ריצות, טיפול באלה שזקוקים לעזרתי, עבודה לצורך פרנסה, כדי להחזיר את עצמי ל"צלילות הכתיבה", לשקט, עלי וקדם כל לקרוא. לקרוא מספיק.
אני משתדלת לסיים את היום הפעיל שלי מוקדם על מנת להקדיש זמן לקריאת ספרות. אין זה בשבילי מותרות או בידור אלא דבר מהותי וחשוב בחיים, אחד מכלי ההישרדות והאמצעי ליצור קיום פורה, מאוזן ובעל משמעות. במילים אחרים, בלי לקרוא אני פשוט לא מרגישה טוב: אני עצבנית, העולם מרגיז אותי וקשה לי להתמקד במה שלא יהיה.
איך כותבים סיפור? – חיוני לקרוא ספרות
בדרך כלל אני קוראת כשעתיים ביום שממוצע. אני לא קוראת לפי עקרון או תוכנית כלשהי. אני לא קוראת ספרים חדשים דווקא. אני קוראת בכל השפות שאני יכולה לקרוא בהן, אבל אני קוראת ספרות.
הקריאה לא נועדה ללמוד באופן אנליטי מה לעשות או לא לעשות. לא! "אל תגנבו מהסופרים", אמר פעם הסופר חיים באר, "תגנבו מהחיים!" – ולגנוב מהחיים – זה קל.
איך כותבים סיפור? – לצלול לעולם הדמיון
אני פשוט צוללת לעולם הדמיון, לעולם שהוא לא שלי, שהוא לא המציאות והוא כאילו מעל למציאות. עולם של מחשבה, התבוננות והגות. במקום להפנות את המחשבה לצרכים חומריים, פיזיים או לתוצרי האופנה והלך רוח, הקריאה מאפשרת להעמיק ולחשוב, להביט פנימה ולהתנקות ממסכות החיים ולהיפגש עם עצמי.
אני זקוקה לשהות הזאת בעולם הדמיון על מנת להכשיר את הקרקע לכתיבה שלי עצמי.
לפגישת הנחייה ללא תשלום צור קשר
לעיון בספרים לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק
