סיפורה של תרצה שמש - סיפור חיים

מהחידקל עד הכינרת – פרק ראשון

סיפורה של תרצה שמש

שכתוב ועריכה: מירי ליטווק

הפקה והוצאה לאור: מירי ליטווק – סופרת זיכרונות

בגדאד עיר הולדתי

כל איש נושא עמו זיכרון שונה אודות העיר בגדאד. באחד נחרטת העיר כמקום מפגש הדרכים שחוצות את המדבר על גדות נהר החידקל במקום בו הוא מתקרב אל נהר הפרת. שם עברו שיירות רבות בין המזרח – סין והודו – ובין חופי הים השחור והים התיכון.

אחר רואה במרכזה את ארמון המלוכה המפואר שממנו יצאו דרכים אל ארבע רוחות השמים, עברו בשעריהן של שלוש חומות גבוהות המקיפות את העיר והגיעו אל כל קצות הממלכה. ויש הזוכר לפרטי פרטים את תקופת שלטונו של החליף הארון אל-ראשיד שסיפוריו המאלפים והמסעירים סיפורי אלף לילה ולילה לא נס לחם גם היום.

יש הנושאים בלבם את תבנית נוף מולדתם – העיר החדשה, השוכנת על הגדה המזרחית של החידקל, כשהבולטים באתריה הם המסגד הכחול, מסגד הקאדי המרכזי והשווקים הצפופים והציוריים. אחרים, לעומת זאת, מתעבים את השינוי המהיר שחל בעיר, את גשרי האבן על החידקל ועליהם כבישים מהירים שתפסו את מקומם של "גשרי הסירות".

גם אני נושאת עמי את תבנית פניה של העיר בגדאד. לצערי זיכרונותַי על העיר האגדתית מצומצמים ודלים לא מפאת שכחה אלא בשל היותי ילדה קטנה. ובכל זאת אגרתי אל נפשי מעט ממראות העיר, עליהם יש בכוחי לספר ואליהם אערוג.

בגדאד שלי היא פשוטה. היא שברי זיכרונות מבית הורי, שם החלה ילדותי בצל אחַי הבוגרים, שם למדתי בבתי הספר, שם החלו הפרעות ביהודים ומשם עליתי ארצה. אני שומרת לה ולאנשיה פינה חמה בלבי. בגדאד תישאר לעולם תבנית נוף ילדותי עד בריחתנו ממנה אל ארץ ישראל – הארץ הנכספת.

אין בידי מסמכים נדירים, אין תעודות המתעדות את מורשתה של משפחתי, אלא רק מגילת קלף היקרה לי מאוד, מגילת אסתר, והגדת פסח שרכש סבי, אברהם מְזָלָה. אך יש בידי להעלות מן הזיכרון רסיסי סיפורים קסומים שנשתמרו בלבי. הם מציירים פסיפס של חיים עשירים. מנהגים, אורחות חיים, תבשילים וניחוחות שעברו מדור לדור עד היום הזה. זיכרונות אלה אני נושאת בקדושה יתירה כי הם ליוו את ימי חיי וחיי משפחתי היקרה לי מכל.

סיפור חיי

סיפור חיי מתחיל בבגדאד. שם נולדתי וגדלתי עד גיל ארבע עשרה. בשל היותי בת נמנע ממני לשהות רבות מחוץ לכותלי הבית וכמעט לא זכיתי לראות את העיר. רוב זיכרונותַי הם מבית הורַי – מנהגים, אורחות חיים, תבשילים וניחוחות.

את תאריך הלידה שלי אינני יודעת. הורַי לא רשמו את התאריך המדויק של לידת ילדיהם. אולי כדי למנוע עין הרע העלולה להביא למותם בטרם עת. לפי דברי אמי נולדתי קרוב לחנוכה, כנראה בשנת 1935. כעבור שנים המצאתי לעצמי תאריך לידה: 16.12.1935. בתקופה ההיא היה נהוג ללדת בבית בעזרת מיילדת. כך באו לעולם שלושת אחי הבוגרים: רישאן, מוריס ויחזקאל. אחריהם ילדה אמי בבית ילד נוסף. הלידה הסתבכה והתינוק נפטר כעבור מספר ימים. גם מצבה של אמי היה קשה מאוד. לאחר הניסיון הזה החליטה אמי שתלד אותי בבית חולים, וכך היה. השם שנבחר עבורי היה נדיה. אבי ואמי הכירו דרך שידוך כמקובל בתקופה. הם נישאו בשנת 1925 לערך. שמה של אמי היה נוּנה (נהגנו להגותו נאנא שפירושו אמא) ושמו של אבי היה כדורי חִיגַ'אמַה. פרוש שם המשפחה הוא – כוסות רוח. כנראה היה זה תחום העיסוק של אבות אבותיו….

לפגישת יעוץ ראשונה ללא תשלום צרו קשר