מה חשוב בכתיבת ביוגראפיה - גם השפה היא חשובה

מה חשוב בכתיבת ביוגרפיה – חשיבות השפה

מה חשוב בכתיבת ביוראפיה – איך מסופרת העלילה?

בין אם אתם כותבים ביוגרפיה או רומן, הרבה אנשים חושבים שבסיפור טוב חשובה העלילה, מה קורה. אבל האמת היא שהסיפור הוא טוב כאשר העלילה מסופרת היטב.

הסטרוקטורה והטקסטורה

בקווים כלליים בכתיבת סיפור, רומן או ביוגראפיה יש שני היבטים עיקריים: סְטְרוּקְטוּרָה וטֶקְסְטוּרה. סטרוּקטוּרה היא מבנה המסופר, התפתחות העלילה. סטרוּקְטוּרָה היא האופן בו הסיפור מסופר, האריג ממנו הטקסט עשוי.

אפשר לדמות זאת למעשה לתפירה של בגד. לבגד יש גזרה, דגם. זאת הסטרוקטורה. האופן שבו הבגד תפור מדומה לטקסטורה. למשל, סוג הבד ואיכותו, עיבוד התפרים, העיטורים, האביזרים כמו חרוזים, פייטים, מלמלה.

השפה – מה חשוב בכתיבת ביוגראפיה

שפה היא המרכיב החשוב ביותר של הטקסטורה בכתיבת סיפור. השפה שלכם בהירה? תקינה? אין בעיות תחביר? המשפטים לא ארוכים מידי? לא מסורבלים? אין לכם טעויות כתיב? זה דבר ראשון.

אם התשובה לשאלות אלה איננה "כן" חד משמעי, כדאי לכם להיעזר במישהו. אפשר להיעזר ברמות שונות: רק הגהה, רק עריכת ליטוש או עריכה יסודית יותר.

דבר שני, כדאי לדאוג שמשלב השפה יהיה אחיד. מה זה אומר? יש שפה שמדברים ויש שפה שכותבים. יש שפה ספרותית גבוהה ויש שפה מדוברת. יש שפה של פעם ויש שפה של עכשיו. את כל ההבדלים הללו כדאי לקחת בחשבון. רצוי לשים לב שלא יהיו בכתיבתכם "קפיצות", בין אם אתם כותבים ביוגרפיה ובין אם אתם כותבים רומן.

האופנה היא נגדינו

טיפ קטן: כדאי להימנע ממילים שבאופנה. למה? כולנו משתמשים במילים שבאופנה בלי לחשוב על כך. "חבל על הזמן", "אני עפה על זה", "תעדכן אותי, אחי"…

שפה זה דבר חי. היא מתחדשת כל הזמן. אך היא גם בוררת. מילים שהיו באופנה לפני כמה שנים, יצאו מהאופנה והתיישנו, בדיוק כמו שהיום לא לובשים בגדים של שנות ה-80. למשל, רק לפני כמה שנים נהגו לומר על כל דבר "משגע" ו"מגניב", אבל היום נוהגים לומר "מדהים" ו"מהמם". יכול להיות שהמילים האלה יכנסו לאוצר המילים הכללי וישארו בו דרך קבע, אבל יכול להיות שלא. אתם כותבים את הביוגרפיה שלכם היום, אבל יקראו אותה גם בעוד עשר שנים ואף יותר. יכול להיות שהמילים האופנתיות של היום יבלטו בה בתור מילים מיושנות או אף מילים לא מובנות לקורא העתידי. זה יכול להיות. אנחנו לא יודעים…

זמן ההתרחשות נגלה לקורא דרך השפה

נימוק נוסף: המילים שבאופנה מקשרות את הטקסט לזמן מסוים, כלומר לזמן של היום, לשנת 2016. אך הטקסט שלכם בוודאי מתרחש בין השנים 1950 ועד 2001, למשל. מילים של 2016 עשויות ליצור בו רושם של חוסר אמינות, חוסר הלימה כי גם השפה ולא רק ציון זמן ההתרחשות, ממקמת את הקורא בזמן כלשהו בלי שהוא שם לב לכך.

ובכן, לעבודה…

לפגישת ייעוץ ללא תשלום

לערוץ ה – YOU-TUBE של מירי ליטווק

להשאיר תגובה