מתי לכתוב

מתי לכתוב אוטוביוגרפיה, סיפור חיים, ספר?

משורר צריך פנאי

אנה אחמטובה אמרה: "משורר צריך פנאי". האמירה הזאת תמיד קצת אכזבה אותי. כי לדעתי כל אדם, אם הוא רוצה לעשות משהו, צריך לפנאי.

ליצור פנאי לכתיבה

פנאי – זה לא משהו שקיים, כמובן. זה משהו שעושים, שיוצרים. אתם רוצים לכתוב ספר אוטוביוגרפיה, סיפור חיים או רומן? על כן, עליכם לפנות למשימה הזאת פנאי. זמן, מקום, מצב פנימי ואולי גם משפחתי. לא רק לחשוב, להרהר, לחלום. לראות את התוצאה בעיני דמיונכם. לא לספר לאחרים מה התכוונתם לכתוב. על מה הספר יהיה.

הזמן לא יבוא. הוא לא יבוא לבד.

לכתוב בבוקר או בערב?

מרבית כותבי הפרוזה עבדו באופן שיטתי ומסודר. איבסן וטולסטוי כתבו בבוקר. עד הצהריים. אחר כך הם יצאו לטיול. טולסטוי באחוזה שלו ואיבסן בפארק שליד הבית שלו באוסלו.

גם טיול הוא חלק מהנוסחה של יצירת פנאי. מה שנעשה בבוקר מהדהד ושוקע בקצב הצעדים. התנועה מעודדת את התובנה, את ההערכה, את הסיכום. וגם מרגיעה. יוצרת מרחק מהרעיונות, וממה שכבר נכתב.

סומרסט מוהם כתב בערב. הוא עבד בתור רופא. ואחרי יום העבודה, כשחזר הביתה, ישב ליד השולחן שלו – לכתוב קצת.

להחליט מראש ובלי יומרה

להחליט על פרק זמן מוגדר בשבוע, ביום. להחליט מראש כמה ומתי. זה עשוי לעבוד.

"אם כל יום בבוקר אני אקדיש לרומן שלי שעתיים, אני אתקדם", אמרה לי מישהי.

אבל לדעתי, זאת יומרה גדולה מידי. שעתיים כל יום? עם העבודה והבית והילדים? עדיף להתחיל בקטן. כך נמנעים מאכזבות. והאכזבות עלולות לעכב את כל התהליך. הן יוצרות שבר באמון העצמי, בביטחון. עדיף לאט אבל בטוח.  תמיד אפשר להרחיב את הדרישות עם ההתקדמות, עם ההצלחה.

ובכן, התחלנו!

לפגישה ראשונה ללא תשלום צרו קשר

לספרים של מירי ליטווק

להשאיר תגובה

20 + twenty =