המראיין הוא קצת כמו פסיכולוג בכתיבת ספר אישי

ספר אישי – הקשר בין המספר למראיין

אתם רוצים להוציא לאור ספר על עצמכם? סיפור חיים? ביוגרפיה?

אתם רוצים לעשות זאת בעזרת מראיין שיכתוב את סיפורכם? קצת על הקשר בין המספר למראיין והכותב?

תהליך הראיון

חשוב מאוד שהספר יהיה כתוב היטב. בשפה רהוטה ובנאמנות. אך בתהליך כזה לפניכן בא הראיון. ומה חשיבות הראיון? הדגש בראיון צריך להיות פחות על בילוי זמן נעים ויותר לדליית הפרטים הנחוצים למטרת הספר.

אווירה טובה והקשבה

כמובן אוירה טובה, הרגשה נוחה הם תנאי מוקדם לראיון טוב. כך המספר יפתח ויספר גם את הדברים שלא תמיד נוח לו לספר לילדיו ולאנשים הקרובים לו בסוגי המפגשים שחיי היומיום מזמנים לנו.

גילוי לב

לעתים המספר מבקש מילדיו הבוגרים לא להיות נוכחים בזמן הראיונות. ולמה? תהליך הראיון לקראת הוצאת ספר אישי – זאת פגישה עם עצמך בעצם. קצת כמו פגישה עם פסיכולוג. הכותבת היא מישהי מבחוץ. היא לא חלק מהחיים שלכם. היא באה להקשיב, להבין, להזדהות ולכתוב. אך אחרי שהספר הודפס היא לא עוד חלק מהחיים שלכם. הדבר מאפשר חופש וגילוי לב מופלגים. אין השלכות. אין "לא נעים". המספר פטור מלדאוג למרואיין. אין לו יחסים אתו.

תהליך עמוק ולא חד צדדי

העבודה על ספר אישי הוא תהליך מורכב ולאו דווקא קצר. המספר מפקיד את עצמו בידי המראיינת והכתובת. והיא, כמו רופא מן הסוג הישן, בדומה לחבר ותיק, מאזינה, מקשיבה ומזדהה. תהליך מרתק, עמוק יותר ממה שחושבים ומעורבים בו רגשות רבים. המחשבות על העבר מעוררות תחושת הישג, אך גם נוגעות במקומות קשים וכואבים.

לסרטונים של מירי ליטווק – סופרת זיכרונות

 

 

להשאיר תגובה