זיכרון

ספר הנצחה! לא נאום הספד!

איך לעשות שספר הנצחה לא ישמע כמו נאום בלוויה?

למעשה, זה נכון לגבי כל ספר, גם ספר הנצחה, גם ספר משפחה, משפחה, גם ביוגרפיה, גם סיפור חיים.

ספר הנצחה צריך להיות מעניין לקריאה

אם המנוח היה רק מקסים, רק נחמד, רק אהוב על כולם בלי יוצא מן הכלל, לקרוא ספר הנצחה כזה יהיה משעמם. קורא בר דעת ירגיש מרומה. זכרו מה שאמר צ'רצ'יל: "יש לך אויבים? טוב. סימן שנלחמת על משהו…"

כל תכונה אנושית היא גם שלילית וגם חיובית

– כך גם בספר הנצחה.

איך להפוך ספר הנצחה על אדם אהוב לספר אמיתי? כי אם הכל לבן צחור ואין לו שום גוונים, אין שום עניין בעצם.

סטניסלבסקי, ממציא שיטה בימתית בעבודת השחקן, אמר שגם בדמות השלילית ביותר יש נקודה חיובית. כך גם החומרים שנכנסים לספר הנצחה צריכים לכלול לא רק שבחים. אין תכונות חיוביות או שליליות בעולם. כל תכונה בסיטואציה כזאת או אחרת תשחק תפקיד שלילי או חיובי. למשל, העקשנות היא הצד השלילי של ההתמדה. הפחד יכול להיות הצד השלילי של הזהירות. את אלה צריך לחפש ולדלות כשמלקטים זיכרונות וסיפורים על אדם שכבר איננו. כדי להוציא לאור ספר המצחה.

 

לפגישה ראשונה ללא תשלום צור קשר

לעיון בספרים לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק

לספרה החדש של מירי ליטווק לאתר הוצאת כרמל

 

להשאיר תגובה