שלב ראשון בכתיבת אוטוביוגרפיה – שלב המשחק – לזרוק את הכל פנימה

אל תגידו: "אני לא יודע מאיפה להתחיל לכתוב את אוטוביוגרפיה". פשוט תכתבו. תרשמו את מה שיש לכם. תחילה בלי סדר. אירועים, זיכרונות, הקשרים. מחשבות, תחושות, תיאורים. אל תחשבו על מה שיהיה בסוף ולא על הצורה הסופית של הטקסט.

"לא לעבוד לתוצאות!" זה הצד שהופך את הכתיבה למהנה. למשהו הדומה למשחק. משחרר ומרפא. אבל הכריחו את עצמכם לשכוח את הדאגה: איך זה יסתדר. מה יהיה בסוף. האם זה יהיה יפה? מובן? מרשים? שחקו, השתעשעו!

שפכו, זרקו, השליכו על  הנייר (או על מסך המחשב) את מה שעולה לכם בראש. על בית ההורים,  על עיר הולדתכם, על השכונה בה גדלתם, על האחים והחברים. וגם אחר כך, על החיים הבוגרים, הפגישות, הגילויים, המשברים,  האכזבות, האבדות.

שלב שני – סדר מבני

לבסוף תתקבל מה שאני קוראת "עיסת טקסט". זאת עדיין איננה אוטוביוגרפיה, כמובן. "עיסת טקסט" זה לא ספר. זה לא ראשי פרקים. זאת לא רשימה או תרשים. "עיסת טקסט" זה חומר גלם כמו עיסת נייר, כמו חמר. כמו טיט. אפשר ללוש אותה, למעוך, לרכך או להקשיח. וזאת כדי לעשות ממנה מבנה. פרקים. ורק בשלב הבא להוסיף פרטים וקישוטים.

טקסט זה דבר שהעבודה עליו היא אינסופית. הוא לא קדוש. תמיד אפשר להפוך ולהפוך בו. תמיד ניתן לשנותו.  

שלב שלישי באוטוביוגרפיה – פרטים וליטוש

בניתם מבנה של האוטוביוגרפיה שלכם? הפכתם אותו מהרגליים על הראש כמה פעמים. וסוף סוף אתם מרוצים. עכשיו הגיע הזמן של פרטים. חסר? יש עודף? יש חזרות? אתם לא יודעים מה לבחור, מה למחוק, מה להשאיר? תעבדו על זה. זאת עבודה חשובה. אל תחשבו שאם יש עלילה, מבנה, קו כללי מעניין, ההצלחה בידיכם. ממש לא. אל תזלזלו בפרטים.

לפגישה אישית ללא תשלום צרו קשר

לערוץ היוטיוב של מירי ליטווק