החלטתם לכתוב ביוגרפיה או ספר זיכרונות? לבד. בלי עזרה של איש מקצוע?

טוב מאוד. בהצלחה! שימו לב לכמה דברים קטנים אבל חשובים בכתיבת זיכרונות. הם יעזרו לכם להצליח בכתבית זיכרונות :

אל תנסו להיות מישהו אחר

אל תחשבו שהחיים שלכם ואתם בעצמכם לא מספיק מעניינים וחשובים. אין צורך להוסיף עליהם או ליפות כדי שהספר יהיה מעניין. האותנטיות היא החשובה מכל. לכל אדם יש סיפור. השאלה רק איך כותבים אותו.

 אל תכתבו בשפה שאתם חושבים שהיא יפה

אין צורך לכתוב בשפה של שבת, בשפה תקנית או בשפת האקדמיה. השפה משקפת את האישיות שלכם" מספרת מניין אתם באים ומה עברתם. תנסו להיות נאמנים לעצמכם גם כשמדובר בשפה. היא צריכה להיות שלכם.

אין דבר כזה אובייקטיביות

למבט האישי שלכם על הדברים ועל העבר יש זכות קיום בדיוק כמו לכל השקפה אחרת. רק מה, צריך לנמק. אל תהיו מסקניים. הסבירו, שתפו. מי שקורא את הספר אינו מכיר את החומר. דברי האשמה ותוכחה ללא צידוק לא יעניינו אף אחד.

אל תהיו רגשניים מידי – בספר זיכרונות

לא הכל-הכל-הכל צריך לומר במילים. עדיף שתשמרו קצת על איפוק ותתנו לקרוא להבין את הרמז.  בספר ביוגרפיה יש געגועים לאנשים אהובים, לאירועי העבר, לתקופות הניעורים. אך תשתדלו לחרוג מ"הולך ופוחת הדור". זה לא משכנע בדרך כלל.

אל תנסו לרצות את כולם בכתיבת זיכרונות

הדאגה למצוא חן בעיני כולם מביאה לתוצאה פושרת. "פרווה" בשפת הרחוב. לכן אל תחששו לקחת טיפה סיכון. אם יש לכם דעה, בטאו אותה בבהירות, באופן מובנה תוך תיאור ונימוק.

אל תתרברבו

חוסר צניעות דוחה. התרברבות לא מעוררת אמפטיה. דברו אל הקורא שלכם בגובה העיניים.

לפגישה ראשונה לבירור וללא תשלום צרו קשר

לערוץ היוטיוב של הסופרת מירי ליטווק

להתרשמות מסגנונות כתיבה היכנסו לפרק ראשון