מה שמעניין את הספר על חייך שלך מושך ומעניין זה לא מניין האירועים. אלא נקודת המבט שלך עליהם, המבט האישי שלך. לאסוף את החומרים באמצעות ראיון – תהליך הכתיבה כתהליך מרפא.
הראיון ואיסוף החומר – כתיבה כתהליך מרפא
תהליך הראיון ואיסוף החומר נותנים הזדמנות לבחון מחדש את העבר. וגם להרהר בו. אדם מספר לי על חייו. הם חדשים עבורי המראיינת. אני לא יודעת עליהם דבר. לכן עליו להוסיף הסברים. עליו לספר את הרקע. עליו להזכיר את אירועי התקופה והמקום. הוא צריך להציג מניעים כאלה ואחרים לפעולותיו. אלה דברים שלו, לבני משפחתו ולפעמים גם לבני דורו נראים כמובנים מאליהם.
בכל משפחה יש את מילות הקוד, בדיחות פרטיות, מטבעות לשון בעלות סמליות. בכל משפחה יש גם השקפות או תפיסות מקובלות. לי כמראיינת שבאה מבחוץ הם עלולים להישמע מוזרים או לא מוכרים.
שינוי בנקודת המבט – מרחק הזמן
כאשר אדם פורש את עברו לפני בעבודה על ספר ביוגרפיה שאני כותבת עבורו, הוא בוחן את חייו מחדש. אך בשלב הזה המבט שלו שונה מבעבר. הוא מביט לאחור. במרחק הזמן האירועים וההשקפות מקבלים גוון נוסף. הפינות מתרככות ופרטים מסוימים מתחדדים דווקא.
תחושת הקלה – כתיבה כתהליך מרפא
תודעתו של אדם מאוכלסת מקרים ומראות שמסמלים משהו בעברו. אולי זה רגע פרידה מן ההורים. אולי זאת מחווה כלשהי. אדם רואה אותה בעיני דמיונו שוב ושוב. זה שנים רבות המשפט שנאמר שם כלאחר יד חוזר אליו בחלומותיו. או חוזר אליו סתם כך באמצע היום כשהוא הולך ברחוב. ועכשיו, יש סוף-סוף הזדמנות לנסח את הדברים. אדם מסביר לי את משמעותם. ובתהליך הזה הוא מבין עוד משהו. הוא מספר את הדברים בקול וחש הקלה. זאת תחושת התפייסות. כך האירועים המטרידים, החשובים או הקשים מוצאים את דרכם מהדמיון החוצה. הם משתחררים מתודעתו של אדם ומשחררים אותו. תחושה מרפאה, משחררת.
לפגישה ללא התחייבות צרו קשר
לסרטונים על מירי ליטווק – סופרת זיכרונות
