לכתוב לבד או להיעזר? "אני עוד לא יודע איך זה יהיה…" "אני עוד רוצה לחשוב על זה…" "אני רוצה קודם לנסות לבד…" "לא להוציא כל כך הרבה כסף…"
לכתוב לבד או לתת למישהו לכתוב? לתת למישהו לערוך? לתת למישהו לשכתב? להיעזר במישהו?
לבד – זה הכי טוב
לבד זה הכי טוב. כך אני חושבת. בכל תחום.
לעשות ספורט לבד. בלי חדר כושר, בלי מאמן אישי. לבד. עם חברה, בקבוצת חברים. בלי לשלם כסף. – יותר טוב. גם זול וגם הרגשה טובה: הצלחתי לארגן את עצמי. לדעת מה אני צריכה. מה טוב לי.
להתרפא לבד. בלי רופא. בלי כירופרקט. בלי מסאז'יסט. בלי תרופות – הכי טוב. אבל לא תמיד יוצא.
כך גם בכתיבה. כתיבת ספר. אם אתם יכולים לכתוב לבד, לערוך לבד, לתכנן לבד, עשו את זה. בלי ספק זה הכי טוב. זה תהליך הכי אמיתי, הכי מעמיק. אף שזה יכול להיות קשה לפעמים, אבל מספק, מהנה.
ארבעים עמודים – זה טוב
אבל לא תמיד מצליחים. החומר מונח. הזמן עובר. חודשים. שנים. כן, גם שנים. "כתבתי משהו כמו עשרים עמודים…" "ארבעים עמודים…" – זה עוד טוב. אבל לאנשים רבים שרוצים לכתוב ספר, להוציא ספר לאור אין בכלל עמודים. רק רעיון. רצון. מחשבות. מסמכים. תעודות. תמונות.
"איך אתה מתקדם מאז שנפגשנו?"
"אני בינתיים סורק תמונות…"
"ולכתוב ממש?"
רצון – זה טוב. אבל בלי עבודה, שיטתית, בלי יכולת לשבת ולהקדיש זמן לתכנון, לכתיבה, לליטוש, לא יהיה ספר. אז תחשבו לבד או בכל זאת – ספר "בשר ודם".
אין בושה להיעזר
אין בושה להיעזר. החומר מונח חודשים, שנה, שנתיים ולא מתקדם. אתם לא מקדישים לדבר זמן בכל שבוע. זה מעורר מחשבה. אם אתם גם לא חושבים על זה אלא לפעמים. סימן שאתם זקוקים לעזרה. כדאי להיעזר באיש מקצוע.
אם יש לכם רק רעיון אבל אין טקסט – יש כותב.
יש לכם טקסט, אבל אתם לא מרוצים או לא בטוחים? – יש עורך.ת ספרותי.ת.
אם העברית לא מוצאת חן בעיניכם או אתם לא בטוחים בה – יש עורך לשוני.
אפשר גם לתת את הטקסט לקריאה ולקבל משוב, חוות דעת, הערות. גם זאת עבודה. זה עשוי לקדם אתכם בעובדה על הספר.
הזמן לא תמיד מרפא. לפעמים הוא מדכדך: עברו שנתיים ולא התקדמתי… זה מוריד את הביטחון, את האמונה. חבל. כבר יכול היה להיות לכם ספר בכריכה מעוצבת עם ריח של דפוס.