אתם רוצה לאגד את כל הסיפורים של סבתא בספר. היא לא רצתה. היא התלבטה. אבל עכשיו היא הסכימה. ובכן ממה מתחילים?
מה עושים בדיוק? איך מתחילים?
להקליט
ממה מתחילים? בהחלט כדאי להקליט ולא להקליד במחשב בזמן השיחה. למה? כי כך תהיו מרוכזים בסיפור, בדיבוב, תוכלו לעקוב היטב ולשאול את השאלות הנכונות.
דבר שני, ההקלטה תשמר. כאשר תחזרו ותקשיבו לה שוב, תתפלאו לגלות שלא שמתם לב לכל מיני דברים או הבנתם אותם אחרת בשמיעה הראשונה.
דבר שלישי, ההקלטה תשאר. בונוס: הקול של סבתא.
איך לדובב?
תחילה כדאי לתת למרואיין או המרואיינת לדבר באופן פתוח. לא לתחום אותו בתקופות או קו מחשבה מסוים. פשוט לתת לו לדבר ולהקשיב לו.
שימו לב שכולנו ובמיוחד אנשים מבוגרים, נוטים לחזור שוב ושוב על רעיון או אירוע או אפילו פרט שמשמעותי עבורנו. אל תפסיקו את הדובר. היו סובלניים. תנו לא לחזור על מה שהוא רוצה לחזור. כך תגלו מה באמת העיקר הסיפור. מה באמת מטריד ומעסיק אותו.
לדמיין את המסופר
בזמן השיחה אל תחשבו על המקום שאליו אתם רוצים להוביל את הדובר. נהפוך הוא, נסו רק לעקוב אחרי הסיפור שלו, גם אם הוא לא סדור ומבולבל. נסו להיכנס לתוך הסיפור, לדמיין את האירועים או המקומות שהוא מעלה. ורק אחר כך תתחילו לשאול שאלות.
איזה שאלות כדאי לשאול?
שאלות הבהרה – זה מובן מאליו. מלבדן יש שלוש סוגי שאלות:
שאלות רצף הזמן
על מנת שהסיפור יהיה עקבי חשוב לבנות את הרצף הכרונולוגי, גם אם לבסוף, אחרי העריכה, הסיפור לא יוצג באופן כזה. חשוב שלא יהיו חורים בזמן, שלא יהיו סתירות.
שאלות בירור אירועים
מה בדיוק קרה? לפעמים הדובר מרוכז בצד שלו, בחוויה שלו כשהוא מספר את הסיפור. עקב כך שחלק מהאירועים נשארים לא מובנים לגמרי. לא כדאי לוות.
שאלות של פרטים ופרטי תיאורים
מאוד חשוב דווקא כאשר עומדים לכנס את החומר בספר. כי יש הבדל בין סיפור שעובר אליך כשמקשיבים לאדם חי שיושב מולך לבין קריאת הסיפור מהספר. בקריאה אין הבעות פנים, אין תנועות ידיים, אין טון דיבור. וכל אלה מתחבאים בפרטים הקטנים שהמראיין צריך לדלות מהדובר. בלעדיהם אין ספר. בלעדיהם החומר ישאר סכמטי ומשעמם. הפרטים חיוניים כדי להעביר את החוויה.