נושאים מעניינים לכתיבה?
למעשה בבסיס כל סיפורים המסופרים בעולם יש סביב מספר נושאים מוגבל. מה שמשתנה זה הרקע, הנסיבות, התקופות. מה שיוצר את השוני הגדול הוא כיצד הסיפור מסופר. מאיזו זווית ונקודת מבט? מה הקצב ואיזו שפה? ואילו שאלות מעורר?
זווית ראייה מעניינת
לזווית ממנה אתם רואים את הנושא היא מאוד חשובה. לא משנה על מה אתם כותבים. על אהבה, בגידה, מוות.
מה מקורי בזה?
למשל, אני יושבת לי ליד שולחן של סטיקייה נידחת. אני רואה בשולחן שליד החלון שני אנשים, בחור ובחורה, רבים. תחילה הם מדברים די בשקט. אני רואה את המבטים הכועסים. אך לאט-לאט הרוחות מתלהטות. הם מתחילים להשליך זה לעבר זה דברים קשים והאשמות. מהמרחק שלי אני יכולה לשמוע רק חלק. ולפי מה שאני שומעת, זה לא מלבב כלל…
ובכן, מאיזו נקודת מבט לתאר את המקרה כדי שזה יכנס למסגרת של נושאים מעניינים לכתיבה? הרי אין זה המקרה מקורי וכלל לא יוצא דופן. אנשים חיים בזוגיות – זה טריוויאלי לגמרי, וכל זוג רב. איש לא יתווכח אתי על כך.
מה אומר על זה החתול?
אבל… אם נתאר את המקרה מצד האישה, יהיה זה סיפור אחד. אם נבחר נקודת מבטו של הגבר – יהיה זה סיפור אחר. אך שתי הזויות האלה גם הן שגורות וחבוטות. ומה אם… מה עם החתול שמסתובב בין הרגליים של האנשים? חתול שחור קטן מסתובב בין השולחנות. הוא נראה בן בית פה ולא רעב במיוחד. הוא לא מבקש כלום. הוא מחליף את מקומו ומלטף בזנבו את רגלי האישה. הוא מדגדג אותן ברכות. הוא מתחכך בסנדל הזוהר שלה. האישה מנערת אותו בלי להרגיש – היא שקועה בוויכוח עם בעלה. והוא רוצה משהו, חתיכה קטנה, עצם… אבל לא, היא… הוא לא בראש שלה בכלל.
וזה שראה הכל…
ומה בקשר לבעל הבית הזקן שעומד מאחורי הדלפק? גם הוא רואה את הסצנה הדרמטית. מה ה-ו-א חושב? מה ה-ו-א רואה? הוא בוודאי ראה דברים רבים כאן בסטיקייה המוזנחת הזאת. ואולי הסצנה הזאת שמתפתחת לנגד עיניו מעלה בזיכרונו דברים מחייו? מחיי בניו? דברים אחרים לגמרי?
הנה לכם סיפור. זה הם: נושאים מעניין לכתיבה. נושאים מעניינים מאוד.
"הדברים החשובים נעשים בהיסח הדעת", אמרו החכמים. או "אלוהים נמצא בפרטים".
בהצלחה
