אישה עצמאית

אהובה עשתה את הכל לבד. הרעיון נולד בראשה והחליטה לעשות ספר על חייה. סיפור חיים. "למה את רוצה לעשות ספר סיפור חיים?" שאלתי אותה. "זה קשה להסביר", היא אמרה. "קשה להסביר את הרצון לראות את החיים שלך, סיפור חיים שלך על הנייר… נולדתי בארץ, עברתי את כל המסלול ההיסטורי שלפני קום המדינה דרך תנועת הנוער העובד והשירות הצבאי בחטיבת אלכסנדרוני. ראיתי את המלחמות, את צמיחת הארץ, ראיתי איך מקומץ ישובים הפכה ישראל למדינה מודרנית. סיפור חיי ומשפחתי הוא חלק מסיפור המדינה…", היא אמרה.

אהובה לא שאלה את דעת הילדים והם לא דחקו לה. היא בכלל לא סיפרה להם דבר.

בלי עזרת הילדים

כאשר הטיוטה הייתה מוכנה רציתי לשלוח את הקובץ לבתה שגרה בשכנות, כפי שאני נוהגת לעשות בדרך כלל: אישה בת 88 בדרך כלל לא שולטת בהפעלת מחשב. "לא", אמרה אהובה, "אני לא הייתי רוצה כל כך לערב אותם…".

אהובה לא נזקקה לשום עזרה, לשום התייעצות, לא לגבי הטקסט ולא לגבי העיצוב. היא בחרה לבד את התמונות, יחד אתי. והנה הספר נולד. נגמרו תיקונים של אי דקויות הקטנות, נגמרו ההגהות המייגעות. הנייר נבחר. העטיפה עוצבה. והספר הגיע מהדפוס, לבן, טרי, מבריק בעטיפתו החדשה והמעוצבת.

התלהבות מעל למשוער

אהובה עשתה זאת בשביל עצמה. אבל הנה, העותקים הראשונים נשלחו לחברי הנעורים, ואיזה מבול של תגובות! של טלפונים! כולם רוצים להשתתף! "איזה ספר נהדר!" "איזה יופי!" "כל הכבוד שעשית את זה!"

היא צלצלה אלי בלילה לספר. היא לא יכלה להתאפק. "לא ציפיתי. לא ציפיתי בכלל…", היא אמרה לי בקול שאיבד לרגע את כל ארשת האישה שקובעת את גורלה.

לפגישת הסבר ללא תשלום צור קשר

לדוגמאות ספרים נוספים לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק