על פי מירי ליטווק – סופרת זיכרונות

טיפים? כשכותבים ספר אישי ? ספר אישי – זה רציני!

אני לא כל כך אוהבת טיפים. טיפים, אינסטנט, כאילו אפשר להעביר את כל הידע מהר ובלי מאמץ. אבל בכל זאת, צריך להתחיל ממשהו.

טיפ מס' 1: אל תחשבו שהחיים שלכם לא מספיק מעניינים.

זה רק עניין של איך מספרים אותם. על מה שמים את הדגש. מה מצניעים.

טיפ מס' 2: אל תנסו להציג את החיים שלכם בתור דבר חשוב.

צד שני של הטיפ ראשון. כל אחד והחולשה שלו.

הדגשת החשיבות תסגיר את אי הביטחון שלכם, את חוסר ההשלמה.

"אולי הילדים שלו לא מעריכים אותו?" ישאל את עצמו הקורא של הספר שלכם.

טיפ מס' 3: אל תנסו לפאר. היו צנועים ככל שניתן.

שביל הזהב. כמו בכל דבר.

תתרכזו בעניין עצמו. אל תפחדו להיות גלויים. גם אם לפעמים זה לא מחמיא. אף אחד לא מושלם.

טיפ מס' 4:

אל תתמקדו במה שקרה אלא במה שהדבר עורר אצלכם.

תובנות, תחושות, פרטים, התלבטויות – זה מה שמעניין.

טיפ מס' 5: אל תזניחו את הדברים הקטנים.

הדגישו אותם. הדברים הגדולים נראים ממילא.

כל הסיפורים בעולם שאנשים מספרים זה לזה הם בעצם מספר מוגבל של אותן עלילות. מה שעושה את ההבדל זה הפרטים, האווירה והשפה.

טיפ מס' 6: אל תראו את מה שכתבתם לכל העולם.

תראו לאדם אחד או שניים. תמיד יהיו דעות שונות. אי אפשר למצוא חן בעיני כולם.

יש לנו נטייה לחשוב שמי שקרוב אלינו הוא המומחה הגדול. להכל. אבל זה רק מפני שקל לנו יותר להראות דווקא לו. היזהרו.

טיפ מס' 7: היו ביקורתיים ביחס לעצמכם. ביקורתיים מאוד.

ספר אישי זה התינוק שלכם. אז אל תהיו כמו האימהות הטרחניות שחושבות שהילד שלהם גאון.

טיפ מס' 8: קראו את הטקסט שוב ושוב. ותרו על כל חזרה הכי קטנה.

אתם כותבים את הספר שלכם במשך חודשים ארוכים, אבל הקורא מסיים אותו תוך שבוע. הכל נמצא אצלו בזיכרון הקרוב. החזרה היא רק ביטוי של חוסר ביטחון בכך שמה שאתם רוצים להגיד, נאמר.

טיפ מס' 9: אל תחשבו שהקורא מטומטם.

אל תסבירו לו. אל תאכילו אותו בכפית. הוא רואה, הוא מבין. הוא שם לב לרמזים. הוא קורא אירוניה. הוא אינטליגנטי ורגיש. התייחסו אליו בכבוד.

טיפ מס' 10: ספר אישי איננה מסמך משפטי.

הדיוק חשוב, אבל לא מעבר.

אין גם צורך במבנה נוקשה, בסיכום ולא בפסק דין.

לפגישה ראשונה חינם צרו קשר

לאתר הסופרת מירי ליטווק היכנסו