בלוג

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק ומלא עוצמה.

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני
מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל
פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק
ומלא עוצמה.

צור קשר

ספר הנצחה! לא נאום הספד!

ספר הנצחה

ספר הנצחה! לא נאום הספד!

איך לעשות ספר הנצחה שלא ישמע כמו נאום בלוויה?

למעשה, זה נכון לגבי כל ספר, גם ספר הנצחה, גם ספר משפחה, משפחה, גם ביוגרפיה, גם סיפור חיים.

ספר הנצחה צריך להיות מעניין לקריאה

אם המנוח היה רק מקסים, רק נחמד, רק אהוב על כולם בלי יוצא מן הכלל, לקרוא ספר כזה יהיה משעמם. קורא בר דעת ירגיש מרומה. זכרו מה שאמר צ'רצ'יל: "יש לך אויבים? טוב. סימן שנלחמת על משהו…"

כל תכונה אנושית היא גם שלילית וגם חיובית

איך להפוך ספר הנצחה על אדם אהוב לספר אמיתי? כי אם הכל לבן צחור ואין לו שום גוונים, אין שום עניין בעצם.

סטניסלבסקי, ממציא שיטה בימתית בעבודת השחקן, אמר שגם בדמות השלילית ביותר יש נקודה חיובית. כך גם החומרים שנכנסים לספר על מישהו שכבר איננו צריכים לכלול לא רק שבחים. אין תכונות חיוביות או שליליות בעולם. כל תכונה בסיטואציה כזאת או אחרת תשחק תפקיד שלילי או חיובי. למשל, העקשנות היא הצד השלילי של ההתמדה. הפחד יכול להיות הצד השלילי של הזהירות. את אלה צריך לחפש ולדלות כשמלקטים זיכרונות וסיפורים על אדם שכבר איננו. כדי להוציא לאור ספר המצחה.

 

לפגישה ראשונה ללא תשלום צור קשר

לעיון בספרים היכנסו לספרי מקור

 לערוץ היוטיוב של מירי ליטווק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות