ספר זיכרונות – העלילה

עלילה בספר זיכרונות

אתם כותבים סיפור? ספר זיכרונות ?

הרבה אנשים חושבים שסיפור טוב צריך עלילה טובה. מעניינת. מחדשת. כך גם לגבי ספר זיכרונות. אבל למעשה אין דבר כזה סיפור מקורי. הכל כבר סיפרו. הכל כבר כתבו. טיב הסיפור ואיכותו תלויים באופן בו הוא כתוב. 

הסְטְרוּקְטוּרָה והטֶקְסְטוּרה

בכתיבת סיפור או ספר זיכרונות אנו מוצאים שני היבטים עיקריים: הסְטְרוּקְטוּרָה והטֶקְסְטוּרה.

הסטרוּקטוּרה היא מבנה המסופר, התפתחות העלילה.

הסטרוּקְטוּרָה היא האופן בו מספרים את הסיפור. האריג ממנו עושים את הטקסט.

אפשר לדמות זאת למעשה לתפירה של בגד. לבגד יש גזרה, דגם. זאת הסטרוקטורה.

האופן שבו הבגד תפור מדומה לטקסטורה. למשל, סוג הבד ואיכותו, עיבוד התפרים, העיטורים, האביזרים כמו חרוזים, פייטים, מלמלה.

השפה

שפה היא המרכיב החשוב ביותר של טקסטורה בסיפור. כך גם לגבי ספר זיכרונות.

• תקינות

השפה שלכם בהירה? תקינה? אין בעיות תחביר? המשפטים לא ארוכים מידי? לא מסורבלים? אין לכם טעויות כתיב? זה דבר ראשון.

אם התשובה לשאלות אלה איננה "כן" חד משמעי, כדאי לכם להיעזר במישהו. אפשר להיעזר ברמות שונות: רק הגהה. רק עריכה קלה. עריכת ליטוש או עריכה יסודית יותר.

• משלב השפה

דבר שני, כדאי לכתוב במשלב שפה אחיד לאורך כל הטקסט.

מה זה אומר? יש שפה שמדברים ויש שפה שכותבים. יש שפה ספרותית גבוהה ויש שפת רחוב. יש שפה של פעם ויש שפה של עכשיו.

את כל ההבדלים הללו כדאי שתקחו בחשבון. שימו לב שלא יהיו בכתיבתכם "קפיצות". לא חשוב אם אתם כותבים ספר זיכרונות או סיפור.

האופנה היא נגדינו

טיפ קטן: כדאי להימנע ממילים שבאופנה. למה? כולנו משתמשים במילים שבאופנה בלי לחשוב על כך. "חבל על הזמן", "אני עפה על זה", "תעדכן אותי, אחי", "מה הולך?"…

שפה זה דבר חי. היא משתנה ומתחדשת כל הזמן. אך היא גם בוררת. מילים שהיו באופנה לפני כמה שנים התיישנו. הם יצאו מהאופנה. בדיוק כמו שהיום לא לובשים בגדים של שנות ה-80. למשל, רק לפני כמה שנים נהגו לומר על כל דבר "משגע" ו"מגניב", אבל היום נוהגים לומר "מדהים" ו"מהמם".

יכול להיות שהמילים האלה יכנסו לאוצר המילים הכללי וישארו בו דרך קבע. אבל יכול גם להיות שלא. אתם כותבים את הספר זיכרונות שלכם היום, אבל יקראו אותו גם בעוד עשר שנים ויותר. יכול להיות שהמילים האופנתיות של היום יבלטו בו בתור מילים מיושנות או אף מילים לא מובנות לקורא העתידי. זה יכול להיות. אנחנו לא יודעים…

נימוק נוסף נגד האופנה

המילים שבאופנה מקשרות את הטקסט לזמן מסוים, כלומר לזמן של היום, לשנת 2020. אך הטקסט שלכם בוודאי מתרחש בין השנים 1950 ועד 2001, למשל. מילים של 2020 עשויות ליצור בו רושם של חוסר אמינות, חוסר הלימה. כי גם השפה ולא רק ציון זמן ההתרחשות ממקמת את הקורא בזמן כלשהו. בלי שהוא שם לב לכך.

ובכן, לעבודה…

לפגישת תיאום ציפיות חינם צרו קשר

לערוץ היוטיוב של הסופרת מירי ליטווק