ספר זיכרונות

לדלות מסיפורי העבר – ספר זיכרונות

פגישה ראשונה. איש חדש. משפחה חדשה. יחסים חדשים. רוצים להוציא לאור ספר זיכרונות .

מה יעשה את זה מעניין, טוב? האם הדובר צריך להיות מיוחד? נחמד ותקשורתי?

ואולי הוא צריך רק לדעת לספר? או להיפך, צריך להיות אחד שמתבונן ושתקן?

מה יגרום לכך שהזיכרונות יופיעו בתוך ספר זיכרונות בחיות ויעוררו רגשות, מחשבות?

שאפשר יהיה להעביר את הסיפור לדור הבא. שהם יבינו. שיעריכו.

לא, היא לא רוצה לספר!
אבא שלכם לא רוצה לספר? אבל אתם רוצים לשמר את הזיכרון ולהעביר לדור הבא? ספר זיכרונות !

מה לעשות? כמה סימני דרך:

הוא לא רוצה לשמוע על ספר זיכרונות ? הוא אומר שהחיים שלו לא מיוחדים.

“אבל אבא”, אתה אומר לו, “זה כל כך מעניין… ואתה מספר נהדר. זה לא כמו ניצולי שואה שיודעים עליהם המון!” אבל הוא מושך בכתפיו ומפנה לך את הגב.


לכל אחד יש סיפור

אל תתייאשו. לכל אחד יש סיפור. זה רק עניין של החלטה. הסיפור ישנו. העניין הוא רק להוציא אותו, לשים אותו בתוך מילים ולתת אותו למישהו אחר. מתנה. לך. למשפחה. לו ולנו.

"קואליציה” עם האחים ואחיות
חכה. אל תלחץ על אבא. זרעת משהו. תן לו לחשוב. להתרגל לרעיון. אחרי זמן מה חזור עליו שוב. דבר עם האחים. עשה “קואליציה” עם בני המשפחה האחרים. דודים, בני דודים. לנכדים יש השפעה מיוחדת.

“גם אחותך אמרה”, “גיסי אמר שהוא מחכה לקרוא…”
במי הוא נותן יותר אמון? למי הוא קרוב במיוחד? הם אלה שיכלו להשפיע.

תחושת ערך

העלו את הרעיון.

הראו התעניינות, התלהבו!

עזרו לו. תכינו לו את הקרקע. תבררו. תגבשו דרך. תעשו שיהיה לו נוח.

תנו לו תחושת ערך.

בהצלחה!

לפגישה ראשונה חינם היכנסו כאן
לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק היכנסו כאן