המחלה הביאה אתה את רעיון של ספר על אבא

המחלה שלו שינתה את הכל. עד כה, מעולם לא חשבתי שצריך לעשות ספר על אבא. ספר? הרי הוא כל כך חי, כל כך חיוני ומלא מרץ! אבל אבא חלה. אמא התקשרה ואמרה שאשפזו אותו, שמצאו סרטן. האיש הגדול הזה? שאהבתי להתנדנד על האצבעות הארוכות והחזקות שלו כשהייתי קטנה, חולה? איש רחב הגרם עם הכתפיים הקשות? אהבתי להרגיש  את זרועותיו כשהוא חיבק אותו. "חזק!" אמרתי לו, "אבא! חזק!"

לא ידעתי איך להסביר  

עכשיו הוא שכב במיטת בית החולים. פניו היו חיוורות. אפורות. הכל סביב היה שקט. אמא נראתה מאופקת. היא לא השתנתה. היא הייתה רק עייפה מאוד. היא לא הודיעה לנו הודעות דרמטיות, רק ישבה ליד מיטתו ומידי פעם סידרה לו את הכרית, בתנועות קטנות ומדויקות. כבר אז התחלתי לחשוב. לא אמרתי כלום לאמא. פחדתי שהיא תגיד שאני כבר מספידה אותו. אבל משהו השתנה. המחשבה של ספר, ספר אמיתי לא נתנה לי מנוח. מיהו האי הזה באמת? מה אני יודעת על החיים שהיו לו לפני שנולדתי, ואחרי, בלי קשר אלי? כמה שאלות לא שאלתי אותו! עכשיו כל זה היה חשוב מאוד. מכאן חשבתי על רק ספר. ספר על אבא.

ליעוץ חינם בהוצאה לאור של ספר זיכרונות  צור קשר

להתרשמות מסגנונות כתיבה היכנסו לפרק ראשון

לערוץ היוטיוב של הסופרת מירי ליטווק

צילום עופר גולדפרב