בלוג

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק ומלא עוצמה.

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני
מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל
פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק
ומלא עוצמה.

צור קשר

קודם הגג – סיפורו של יעקב מרדכי פרלמן ובני משפחתו

קודם הגג – סיפורו של יעקב מרדכי פרלמן ובני משפחתו

סיפורו של יעקב מרדכי פרלמן ובני משפחתו

 

כתיבה ועריכה ספרותית: מירי ליטווק

הפקה והוצאה לאור: מירי ליטווק – סופרת זיכרונות

יבוש הביצות והפרחת השממה לא החלו במדינת ישראל. גם לא בהתיישבויות של טרום המדינה. אבות אבותיהם של יואל משה סלומון, של הרב אריה לייב פרומקין ושל יעקב מרדכי פרלמן עשו זאת הרבה שנים לפני צאצאיהם. אחד ממייבשי הביצות היה שמעון משה פרלמן, המכונה בעל האחוזות מטיקוצ'ין, אביו של יעקב מרדכי, שהפך את ביצות טיקוצ'ין למכרה זהב.

מי שבוחן את המפות של פולין בת זמננו יכול להבחין רק בסימנים קלושים של הביצות שתפסו, עד לפני פחות ממאה וחמישים שנה, את רוב שטחה הצפון מערבי של פולין כאשר זו הייתה חלק מהאימפריה הרוסית. ביצות טיקוצ'ין הגדולות נעלמו כמעט לחילוטין. במקומן עומדים שם היום מרכזי תיירות ונופש. ובני משפחות פרלס, אבות אבותיהם של יעקב מרדכי פרלמן, תרמו לכך לא מעט.

שלום פישל פרלס, אביהן של המשפחות פרלמן, מלצ'יק, ברנדה ונוביק, מייבשי הביצות בפתח תקווה, החל כבר בראשית העשור השני של המאה ה-19 בהפיכת הביצות בטיקוצ'ין למקום להפקת כבול, מקלעות סוף וחקלאות. נכדו שמעון משה פרלמן השלים את המלאכה, והאיזור כולו הפך לגן פורח.

בריאנסק, עיר יהודית

הם היו שלושים וארבע משפחות, וקראו להם הביאליסטוקים, אך רובם הגיעו לארץ ישראל מבריאנסק, עיר קטנה במזרח פולין. ביניהם היו בני משפחה אחת גדולה, צאצאי שלום פישל פרלס: דינוביץ', ליפשיץ, נוביק, ברנדה וגם שלום פישל מלצ'יק ויעקב מרדכי פרלמן. אליהם נילוו אליעזר ומרדכי יונה דאברע, משה יחיאל סנדרוב, אלחנן בולקין, מיכה ואברהם שפירא, יצחק בקר ובני ביתם.

שלום פישל פרלס, בנו הבכור של רבי מרדכי יצחק פרלס, רבה של מינסק, הגיע לבריאנסק בחורף 1812 כיוון שהיה מגוייס לצבא הרוסי. מאוחר יותר הגיעו לעיר הפולנית בני משפחה נוספים שנאלצו לעזוב את מינסק בפקודת הצאר. כשנולד יעקב מרדכי פרלמן, נינו של שלום פישל, מנתה משפחת פרלס המורחבת יותר משישים בתי אב, שתפסו מקום נכבד בקרב הקהילה היהודית בבריאנסק שכ-90 אחוז מתושביה היו יהודים.

למעשה הוקמה בריאנסק כבר במאה החמישית כשסוחרי פרוות יהודים, הגיעו לפולין ולליטא מחצי האי קרים. ברכס שהתנשא מעל ביצות טיקוצ'ין הם הקימו נקודת סחר שהפכה לאחת הקהילות היהודיות הראשונות בפולין-ליטא. היא הלכה וגדלה עם הזמן. ניצולים מגרמניה וצפון צרפת נמלטו אליה בעקבות מסעי הצלב; במאות ה-15 וה-16 עם גירוש יהודי בוהמיה ומורביה עברו אליה קהילות שלמות מפראג, ברטיסלבה, ברנו וסוקולוב. במאות ה-18 וה-19 יהודי בריאנסק עסקו בחכירת אחוזות ובניהולן, בסחר כבול, תבואות ובגדים.

הקהילה הושמדה כליל במלחמת העולם השנייה.

היהלום ממינסק

מקורות משפחת פרלמן שורשיה של משפחת פרלמן מגיעים רחוק בהיסטוריה של היהדות. אחד מאבות המשפחה היה הרב יחיאל היילפרין, קרוב רחוק של הגאון מווילנה…

לפגישת ייעוץ ללא תשלום צרו קשר

לערוץ היוטיוב של הסופרת מירי ליטווק

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות