סופרת זכרונות

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק ומלא עוצמה.

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני
מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל
פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק
ומלא עוצמה.

צור קשר

רציתי לומר: סליחה שנולדתי – על פי ראיונות עם שושנה חודיק

רציתי לומר: סליחה שנולדתי – על פי ראיונות עם שושנה חודיק

רציתי לומר "סליחה שנולדתי"

סיפורה של שושנה חודיק –

ראיון ועיבוד ספרותי: מירי ליטווק –

מתוך הספר: 

"כאשר נולדה לי בת, ראיתי חובה לעצמי לקרוא לה על שם אמי המנוחה. באתי אל אבי יעקוב עם תינוקת בת שבוע ימים לערך. זה היה בספטמבר. היה קריר. הלבשתי אותה טוב-טוב, כיסיתי אותה בשתי שמיכות, השכבתי אותה בעגלה והלכתי.

השם קריינדל היה שם מקבול בקרב יהודי בפולין בתקופתה, שם יהודי טיפוסי. אולם לקרוא בשם כזה ילדה שנולדה בשנת 64? אך חשבתי שזאת חובתי וגם בעלי חשב כך, וקיבל זאת. חשבנו להציע לאבי שם אחר, בעל צליל דומה, אך לציין את זכרה של אמי בדרך כלשהי.

רציתי להתייעץ עם אבי. לא רציתי לעשות דבר שלא על פי רצונו. באתי אליו מטרדת מעט. היה עלי להחליט במהירות כדי לרשום את הילדה ברשויות כמקובל. אולם כאשר פרשתי בפני אבי את ההתלבטות, הוא אמר: "לא, לא צריך. את לא צריכה לקרוא לה על שמה, שצ'ונק יקרא… ", ואז הוסיף: "זאת לא הייתה אמך ואני לא אביך".
הוא היה באותה עת בן חמישים ואחת או חמישים ושתים. הוא סיפר לי את המעט שידע, שאני בת אחיו ושהורי נספו בלבוב. כמובן קיבלתי את זאת בהלם עצום. הייתי בת עשרים וארבע.
הוא אמר: "את תקראי לילדתך על שם אמך, שרה, ושצ'ונק בני, כשתיוולד לו בת, יקרא לה על שם אמו". הוא הדגיש זאת. הוא הבדיל כאן בבירור ביני לבין שצ'ונק.

כך נודע לי שאני יתומה…"

סיפור חיים, ספר אישי

לפגישה ראשונה ללא תשלום צור קשר

לעיון בספרים נוספים היכנסו לספרי מקור

לסרטונים של מירי ליטווק

נגישות