איך נוצרת אותנטיות בכתיבה? – שפה ייחודית
אחד המאפיינים שהופכים ספר אוטוביוגרפיה למעניין היא השפה האותנטית. האותנטיות שבכתיבה. האותנטיות מתבטאת בעיקר באופן בו מבוטאים התכנים. כלומר, בסגנון לשוני. "כשאני שומע איך אדם מדבר", אמר פעם הסופר חיים באר, "אני כבר בערך יודע מניין הוא בא".
כך במידה רבה כולנו.
משלב, אוצר מילים והמקצב בשפה
בכתיבת אוטוביוגרפיה חשוב להעביר אל הנייר את דרך ההתבטאות של האדם במהימנות. רמת ביטוי, אוצר מילים והמקצב הפנימי. במושג רמת ביטוי מתכוונים למשלב. כלומר, יש אנשים שמדברים בשפה יותר גבוהה מן האחרים. ויש כאלה ששפתם פשוטה יותר.
המקצב הפנימי נובע בעיקר מהתחביר, כלומר, ממבנה המשפט. למשל, אם המשפטים קצרים, נוצרת תחושה של קיטוע וקופצנות. ואם המשפטים הם ארוכים, נוצרת תחושה של אטיות ונשימה ארוכה.
טקסט רהוט ובהיר
עם זאת, חשוב לתת את הדעת על ההבדל בין האופן שבו מדברים לבין שפת כתיבה. מי שכותב את האוטוביוגרפיה שלו ניצב בפני אתגר לא קטן. מצד אחד, לשַמֵר את שפת הדיבור. ויחד עם זאת, יש להפוך את הטקסט מדיבור בעל פה לטקסט שניתן לקרוא אותו.
אם פשוט כותבים כמו שמדברים, ללא כל עיבוד והתאמה, הטקסט מתקבל כמרושל. בכתב הוא הופך בלתי רהוט והרבה פעמים לא מובן כלל.
זהירות! יפה מידי!
יחד עם זאת, חשוב לא לנסות לכתוב בשפה יפה מידי. לא דרך ביטוי רשמית ולא שפת רדיו והחדשות. לא צריך לפחד שהטקסט לא יהיה "נכון". אף אחד מאתנו לא מדבר ולא כותב ממש נכון.
מה שחשוב זה האותנטיות, שפתו הייחודית לכותב.
לסרטונים של הסופרת – מירי ליטווק
ליצירות של מירי ליטווק
