בלוג

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק ומלא עוצמה.

מירי ליטווק

מלבד ספרי פרוזה ותרגומי שירה הזדמן לי ללוות אנשים שונים במסע אישי של כתיבת סיפור חיים. אני
מתמסרת לתהליך ונכנסת לנבכי הנפש של המספר בדרכו של סופר שחייב להכיר והלבין כל דמות, וכל
פרט בסיפורו.  לב הדובר נפתח לפנַי ודרך הדלת הזאת הסיפור זורם אל קוראיו. עשיר, אמין, מדויק
ומלא עוצמה.

צור קשר

מה חשוב בכתיבת ספר תיעוד חיים

מה חשוב בכתיבת ספר תיעוד חיים

 

תיעוד חיים? מי הדמות המעניינת?

"מה פתאום! תיעוד החיים שלי? אני? איזה חיים כבר היו לי? כמו כולם…". מכירים תגובה כזאת? אין זה אומר שתיעוד חיים של אדם שאומר כך לא יהיה מעניין.

ספר תיעוד על חיים של אדם עניינו לא דווקא בתיעוד מעשים יוצאי דופן. אנשים רבים שמסלול חייהם היה חריג ומיוחד כתבו אוטוביוגרפיה משמימות. לעומת זאת, יש אחרים שסיפרו וכתבו ספרים מרתקים וסוחפים. כמובן, תיעוד חיים של אדם מפורסם מעוררת סקרנות. המציצנות דוחפת אותנו להתעניין גם בפרטים הרגילים ביותר מחייו.

אך מה הדבר שהופך תיעוד סיפור חיים לספר מעניין עבור הקורא הבלתי משוחד?

חיפשתי תשובה לשאלה זו במהלך עבודתי לאורך השנים. קשה לתת את המתכון. אבל יש לזכור: לכל אחד יש סיפור. השאלה רק איך מספרים אותו.

נקודת מבט

בין הדברים החשובים נקודת מבט. מאיזו זווית מסופר הסיפור.  

אנו יושבים בסטיקייה קטנה שיש כמוה רבות בישראל. מה שקורה בה הוא רגיל מאוד: אנשים יושבים סביב שולחנות וליד הבר. הם אוכלים, מחליפים הערות, צועקים לפעמים, רבים. המלצרים נעים בגמישות בין השולחנות ועובדי הדלפקים מחליפים דברים עם הלקוחות. ליד הקופה יושב בעל הבית ומשקיף על המתרחש. המולה, תנועה, רעש הטלוויזיה. קטעי שיחות על החדשות. רגיל.

אבל מה יהיה אם נתאר את המתרחש מנקודת המבט של החתול שמסתובב בין רגלי הלקוחות מתחת לשולחנות? מלמטה? מבין הרגליים של האנשים? הדברים שקורים כאן קורים כל הזמן, ואין בהם שום ייחוד, אך המבט עליהם יהפוך אותם למעניינים.

התבוננות והמחשבה

אם האדם חווה את האירועים בלי להרהר בהם, הוא לא יוכל לספר בספר תיעוד חייו אלא את הפעולות. את התוצאות. ללא עומק רגשי הפרטים לא יהיו אלא רשימה. זה לא יהיה מעניין.

אם האדם לא ידע לספר מדוע החליט לנהוג כך או אחרת, כך גם הספר לא יהיה מעניין. שלא לדבר על הרגשות שהרגיש. אלה חשובים.

מודעות וביקורת עצמית

אין אדם משעמם יותר מזה שאינו רואה את עצמו מהצד. אדם כזה יתבונן בכל הישג הקטן ביותר שלו ויתן לו ממד של גבורה כיוון שהוא נטול ביקורת עצמית. גם ספרו יהיה בסופו של דבר משעמם. כי מבטו מכוון אל עצמו בלבד בלי לראות את איך הוא קשור לעולם שמסביב. אדם כזה לא יספר בספר תיעוד חייו על מחדליו ומשגיו. הוא לא ילמד מהלקחים. והרי אם אין קשיים ואין טעויות, אם הכל "הלך חלק", הרי שהדבר נשאר שטחי ולא מעניין.

 

לפגישה ראשונה ללא עלות צרו קשר

לספרי פרוזה של מירי ליטווק היכנסו לספרי מקור

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נגישות