איך לתעד חיים של בן משפחה מבוגר לצורך כתיבת סיפור חיים

רוצים לתעד את החיים של מישהו מהמשפחה? סבא ? סבתא ? הורים? אבל הם כבר זקנים. אין להם כוח. קשה לבם לשבת ולדבר ברצף. לא תמיד הם רוצים לספר ולפעמים בכלל מעדיפים לשכוח את כל הסיפורים הלא קלים.

אז מה עושים בדיוק?

כדי לאסוף זיכרונות וסיפורים לצורך כתיבת סיפור חיים כדאי להקליט את הדובר. לא כדאי לרשום או להקליד במחשב בזמן השיחה.

להקליט או להקליד?

למה?

כי לרשום – זה לאט. בזמן הרישום קשה לשמור על רצף הסיפור. כי בזמן השיחה הדובר צריך לשכוח שהוא מספר בשביל תיעוד. הוא צריך להרגיש שהוא סתם מדבר אתכם. להרגיש נינוח. כדי שהסיפורים יזרמו.

להקליט! גם אתם תשכחו שיש הקלטה ותקשיבו לסיפור באופן פעיל. ההקלטה תשחרר אתכם להיות מרוכזים, לשאול שאלות בזמן הנכון.

דבר שני, ההקלטה תשַמר. כאשר תחזרו ותקשיבו לה שוב, תתפלאו לגלות שלא שמתם לב לכל מיני דברים או הבנתם אותם אחרת בזמן השמיעה הראשונה.

דבר שלישי, בונוס: הקול של סבתא.

איך לדובב?

איך לעשות שכל הסיפור יסוּפר? כתיבת סיפור חיים להגיע דווקא לעומקים. איך לעשות ששום דבר לא יוותר בצל?

תחילה כדאי לתת לאיש המבוגר לדבר בחופשיות. לבד. לא לכוון. לא לתחום אותו בתקופות או קו מחשבה מסוים. פשוט לתת לו לדבר ולהקשיב לו.

שימו לב שכולנו ובמיוחד אנשים מבוגרים נוטים לחזור על רעיון או אירוע שמשמעותי עבורנו. היו סובלניים. שימו לב. תנו לו לחזור על מה שהוא רוצה לחזור. כך תגלו מה באמת העיקר הסיפור.

לדמיין את המסופר

בזמן השיחה לצורך כתיבת סיפור חיים אל תחשבו על המקום שאליו אתם רוצים להוביל את הדובר. נהפוך הוא. נסו רק לעקוב גם אם הדברים מבולבלים. נסו להיכנס לתוך הסיפור. לדמיין את האירועים. את האווירה, את הצבעים, את הרוח. להיות שם. לשים את עצמכם במקום הדובר.

ורק אחר כך תתחילו לשאול שאלות.

איזה שאלות כדאי לשאול?

בתהליך איסוף חומר לקראת כתיבת סיפור חיים כדאי לשאול:

• שאלות הבהרה – זה מובן מאליו. לא הבנתם משהו – שאלו.
• שאלות רצף הזמן.

 על מנת שהסיפור יהיה עקבי חשוב לבנות את הרצף הכרונולוגי. גם אם לבסוף הוא לא יוצג כך בספר. חשוב שלא יהיו חורים בזמן, שלא יהיו סתירות בהתרחשות.

• שאלות בירור אירועים.

מה בדיוק קרה? לפעמים הדובר מרוכז בחוויה שלו כשהוא מספר. אך חייו משתלבים ברצף אירועים כללי. היסטורי. גם אותו כדאי לברר בדיוק. הוא ישמש רקע.

ג. שאלות של פרטים ופרטי תיאורים.

בתהליך הקריאה הקורא לא רואה הבעות פנים ותנועות ידיים של המספר. הוא לא יכול להתרשם מהקול הסדור של האיש או מטון הדיבור. כל אלה מתחבאים בפרטים הקטנים שהמראיין צריך לדלות ולתאר. בלעדיהם החומר ישאר סכמטי ומשעמם.

עד כאן הריאיון.

מכאן מתחילה הכתיבה.

בהצלחה

צילום: עופר גולדפרב

לפגישה ראשונה חינת צרו קשר

לערוץ היוטיוב של מירי ליטווק 

לעמוד הסופרת והמתרגמת מירי ליטווק היכנסו

צילום: עופר גולדפרב