"המשורר צריך פנאי" – איך כותבים סיפור "אני מסתכלת על כל האנשים האלה. איזה אנשים בריאים!" אמרה גברת אחת בבריכה, "יושבים ומשתזפים בשמש, נחים להם באמצע היום… אני בחיים, בחיים לא עושה את זה. כל הזמן רצה, רצה…" כך לא תכתבו סיפור. "משורר צריך פנאי", אמרה המשוררת הדגולה אנה אחמטובה. ולמה? הוא מתבונן, הוא מהרהר, …
Tag Archives: מירי ליטבק
איך כותבים סיפור – ספר לזכרו של אבי
הספר מבוסס על מכתבים של הורי ספר חדש. שמחה גדולה אושר אמיתי. "קודם כל את עושה למשפחתך משהו גדול…". הספר "אונייגין שאהב את סבתא קלרה" מבוסס על מכתבי אהבה שהורי כתבו זה לזה בצעירותם, לפני שהתחתנו. מכורח הנסיבות הם לא יכלו לחיות יחד במשך מספר שנים ובתור זוג צעיר ניהלו התכתבות ענפה ואינטנסיבית כמנהג השנים …
כתיבת ספר אישי כתהליך מרפא – לא הורים אמיתיים
היא לא ידעה שהורייה אינם הוריה האמיתיים דיטה (שם בדוי) נולדה בסוף מלחמת העולם השנייה. הוריה נספו והיא גדלה במשפחה של דודהּ מבלי שידעה שדודהּ איננו אביה. בגיל בגרות, אחרי שהתחתנה וילדה ילד, נודע לה שהוריה בעצם אינם הוריה האמיתיים. כתיבת ספר אישי כתהליך מרפא – עד גיל חמישים לא חשבתי "עד גיל חמישים ההיסטוריה …
זיכרון דור שני – הנצחה וזיכרון לדורות
להסתכל קדימה "סבתא שלי הייתה ניצולת שואה. היא אף פעם לא סיפרה את סיפורה. שאלנו אותה וניסינו לדובב אותה, אבל היא הייתה החלטית. "אין מה לדבר על זה", היא אמרה. "זה היה, שרדנו וצריך להסתכל קדימה…" כאשר היא הייתה כבר מאוד מבוגרת אמא החליטה שאי אפשר להישאר את זה כך. חייבים לשמר את ההסטוריה שלה. …
הנצחה וזיכרון לדורות – ספר דור שני
היא לא סיפרה – הנצחה וזיכרון לדורות סבתי הייתה ניצולת שואה. היא אף פעם לא סיפרה את סיפורה, היא לא דיברה על זה. אבל משהו אנחנו בכל זאת יודעים. סבא ידע והוא הזכיר דברים פה ושם. הייתה לה אחות, חברות. אולי לאחרים היא סיפרה יותר. לפנינו היא אף פעם לא נפתחה, לא פרשה את רגשותיה. …
הנצחה וזיכרון לדורות – תהליך מרפא
לקראת יום הזיכרון – הכובד מציף זה קרה כבר מזמן, אבל הוא כל הזמן אתי. שוק האובדן, השבעה, תקופת האבל. אנשים באים לנחם, הם עוזרים, אחר כך הם הולכים לחייהם, אבל אתי הוא נשאר, הזיכרון נמצא, כל הזמן, וככל שיום הזיכרון מתקרב, הוא מעיב יותר והציפייה מציפה בכובד. הוא כל הזמן אתי כן, אני חיה …
איך כותבים סיפור חיים? – לא לחפש אשמים!
בסיפור עוד יותר מאשר בחיים חשוב לא לחפש אשמים. איך עשות שהדמות בסיפור תהיה חיה ומוחשית? העוצמה של הסופרים הגדולים נעוצה בכך שהדמויות שהם יוצרים חיות, הן בשר ודם ו… אנחנו מצליחים לאהוב אותן, הן נראות בעינינו טובות כאילו אין להן מגרעות. נהפוך הוא, יש להם מגרעות ועוד איך, אבל אנחנו כקוראים מבינים ללבן גם ובעיקר …
מתי כדאי להתחיל לכתוב ספר זיכרון – אל תוותרו לצנועים שביניהם
כי סבא וסבתא כבר זקנים ברוב המקרים הילדים או הנכדים הם אלה שיוזמים את הוצאת הספר לאור. ספר על ההורים, ספר על סבא וסבתא. הילדים והנכדים הם אלה ששומעים את הסיפורים ומרגישים שהסיפורים עומדים להיעלם. סבתא וסבתא כבר זקנים. הם מתחילים להתבלבל ולשכוח דברים, והילדים רוצים לשמר, ולהעביר הלאה. כדי שהספר יהיה. הוא יעמוד על …
תהליכים בכתיבת סיפור חיים – קצת כמו בבישול
הסיפור מכרסם מבפנים זה מכרסם מבפנים, חוזר בחלומות, אבל יש עוד סממן: רוצים לספר, עוד ועוד, לעוד מישהו, לא משנה למי. יש אנשים שמספרים אותו הסיפור עוד פעם ועוד פעם. לא משנה למי. זה לא משום שהם סניליים והזיכרון שלהם נפגע. פשוט, הסיפור רודף אותם. גם לכם זה קורה, אולי לא שמתם לב: פרטי הסיפור וחלקיו …
לכתוב סיפור על אהבה, איך עושים את זה?
משפחה איננה אידיליה אנחנו נוטים לראות את מוסד המשפחה באור אידילי, תור גוף אוהב. אך למעשה אין הדבר כך. סכסוכי הורים, קנאת אחים, העדפת ילד זה האו אחר, הורה שנוטש. כל זה קיים. אבל אם רוצים לכתוב סיפור על אהבה, איך עושים את זה? איך להביא לקורא את האהבה והגעגועים שלך לאבא שכבר איננו, לאמא, לאחות …