התמודדות עם אובדן – השלמה והנצחה
התמודדות עם אובדן – סיכום התהליך להוציא לאור ספר על מי שכבר איננו זאת דרך טובה להתמודד עם אובדן. היינו בלוויה, היינו בשבעה, אפילו לאזכרה הלכנו. אבל עבורם, עבור האנשים הקרובים אליו ההתמודדות עם אובדן לא נפסקת לרגע. כי מושלם אין בטבע אך יש להיזהר. ספר הנצחה הוא מלכודת. כאשר אדם מחזיק בדבר מה, […]
ספר הנצחה – הקלה לרחשי הלב
ליצור קשר עם מי שאהב אותו ספר הנצחה זאת עוד דרך להתמודדות עם האבל, עם השכול. וגם הנצחת האדם היקר. תהליך גיבוש התוכן והצורה של הספר מחייה את דמותו של האדם שאיננו. תחילה עלינו לאסוף חומרים. הדבר מצריך פנייה לאנשים שהכירו אותו ואהבו. והרי לא תמיד קל ליצור אתם קשר בכל פעם מחדש. אלה אנשים […]
זיכרונות חוזרים – הנצחה
ממה עושים ספר? הוא חי אתנו, הוא חי בזיכרון. ספר! ספר הנצחה עם טקסט לא ארוך מדי. כמה תמונות. זיכרונות, כולם, נכנסים לספר הנצחה. עיצוב מכובד וצנוע. ממה עושים ספר? איך להעביר את רחשי הלב, את הכאב למישהו אחר? כל המחשבות נותנות אפשרות לשחזר וגם לחיות במחיצתו, להיזכר שוב. להשלים. מי יספר? אבל צריך חומרים. […]
סיפור דור שני – סֵפֶר מכלי שני
אבי לא סיפר אבי היה ניצול שואה. הוא אף פעם לא סיפר את סיפורו. כמה שניסינו לשאול אותו, הוא לא אוהב לדבר על זה. הוא היה אדם שתקן וקשוח. ניסיתי לדחוף אותו שיכתוב את זיכרונותיו. אבל זה היה לו קשה מידי כנראה. אמא ידעה והיא הזכירה דברים פה ושם. הייתה לו אחות. היה לו חבר. […]
התמודדות עם אובדן – השלמה והנצחה
התמודדות עם האובדן – סיכום התהליך להוציא לאור ספר על מי שכבר איננו זאת דרך טובה להתמודד עם אובדן. היינו בלוויה, היינו בשבעה, אפילו לאזכרה הלכנו, אבל עבורם, עבור האנשים הקרובים אליו ההתמודדות עם אובדן לא נפסקת לרגע. ספר אישי, ספר שיבטא את האדם שאיננו יתן לאבלים תחושה של פורקן והשלמה. הוא יסכם את תהליך האבל […]
התמודדות עם המוות – נלחמים למען החיים – ספר הנצחה
אחר מותו כל פרט גשמי נעשה חשוב אחרי שהאדם איננו כל מה שנשאר ממנו נעשה חשוב. דברים ששרבט בכתב ידו והשאיר אותם במגירה, תמונות כשהיה קטן, כלי נגינה שניגן בו, ספרים שאהב, כלים שהשתמש בהם. וזאת מלבד המחשבנות, הזיכרונות, צליל קולו. אנו חושבים על הפגישות שהיו. אפילו הודעות הטקסט בטלפון שלא היינו מייחסים להן שום […]
הנצחה וזיכרון לדורות – ספר דור שני
היא לא סיפרה – הנצחה וזיכרון לדורות סבתי הייתה ניצולת שואה. היא אף פעם לא סיפרה את סיפורה, היא לא דיברה על זה. אבל משהו אנחנו בכל זאת יודעים. סבא ידע והוא הזכיר דברים פה ושם. הייתה לה אחות, חברות. אולי לאחרים היא סיפרה יותר. לפנינו היא אף פעם לא נפתחה, לא פרשה את רגשותיה. […]
